פורטל נפגעי רשלנות רפואית ונזקי הגוף

רשלנות רפואית בלידה גרמה לשיתוק מוחין

מאת: עו"ד אבי לוטן

בת"א (חיפה) 758/96 א.י. נ' קופ"ח של ההסתדרות נדונה תביעת רשלנות רפואית אשר לפי הנטען גרמה ללידת התובעת הלוקה בשיתוק מוחין עם חולשת פלג הגוף השמאלי ובעיות קואורדינציה.

התובעת נולדה בבית החולים "יוספטל" באילת. הריון זה היה הריונה הראשון של האם, ונמשך 41 שבועות ושלושה ימים. עד למועד הלידה הייתה התובעת תחת מעקב רפואי צמוד בתחנת טיפת חלב ובמיון יולדות של בית החולים. אין חולק, כי במהלך ההיריון לא נרשמו כל אירועים חריגים או בעיות מיוחדות.

ביום הלידה, בשעה 8:00 בבוקר, התייצבה האם במיון יולדות של בית החולים, לשם ביקורת הריון. משהחלה, סמוך לשעה 10:00 בבוקר, לחוש בצירי לידה, התקבלה לחדר יולדות.

אין חולק כי מעת לעת הצביע המוניטור על ירידות בפעימות לב העובר למשך מספר דקות בכל פעם, אך אין בכך כדי להצביע בבירור על מצוקה עוברית. ירידה רצינית בקצב פעימות הלב העוברי, נרשמה רק בעת הליך הלידה עצמו.

בשעה 18:30 הדגים תרשים הניטור מצוקה עוברית למשך כשש דקות, ודופק העובר צנח כדי 80 פעימות דופק לדקה. בשלב זה גילה הרופא התורן, כי העובר נמצא במצג עורף לאחור. הרופא הכונן הוזעק, והחליט לבצע לידת מלקחיים. ניסיון לידת המלקחיים בוצע, כעולה מרישומי בית החולים, בחדר היולדות.

הניסיון לבצע לידת מלקחיים לא נעשה בחדר הניתוח, כאשר צוות ניתוח קיסרי עומד מוכן לבצע ניתוח מיידי, אלא בחדר היולדות. משנכשל הניסיון, לאחר ביצוע משיכה קצרה אחת, הועברה האם לחדר הניתוח לשם ביצוע ניתוח קיסרי.

בסיומו של הניתוח הקיסרי, יצאה לאוויר העולם התובעת כשאינה נושמת. בדקה הראשונה נמדד אפגר ברמה 3. התובעת חוברה למכונת הנשמה, ולאחר חמש דקות נמדד אפגר ברמה 6. לאחר כ - 15 דקות של הנשמה, הצליחה התובעת לנשום בכוחות עצמה.

חוות דעת רפואית מטעם התובעים, קבעה כי לתובעת שיתוק מוחין שנגרם, כפי הנראה, כתוצאה מאירוע בעת יציאתה לאוויר העולם. התובעים טוענים, כי האם לא נבדקה על ידי רופא במהלך השעות בהן שהתה במחלקת יולדות.

ביהמ"ש קבע שהנתבעת לא הצליחה להוכיח, כי רופא אכן ראה את האם, באשר אין בחומר הרפואי הנוגע לאם, כל רישום המלמד על כך שרופא ראה את האם עת התקבלה לבית החולים, ולא רישום המלמד כי נעשה מעקב אחריה במהלך היום. על כן צודקים התובעים בטענתם, שהאם לא טופלה כיאות על ידי רופאי הנתבעת.

במהלך הדיון התברר שאין ברישומי בית החולים, או בעדויות רופאי הנתבעת, כל ראיה לכך שמצג העורף לאחור היה ידוע עת התקבלה האם למחלקה. על כן, מאחר שהייתה עצירה בפתיחה ובירידת העובר, והגורם לכך לא היה ידוע אותה עת, נראה כי נדרשה הערכה של מצבה הרפואי של האם, ופעילות טיפולית בהתאם. אין חולק, שהערכה כזו לא ניתן היה לבצע בהעדרם של הרופא התורן והרופא הכונן.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי הייתה עצירה בתהליך הלידה ובמשך מספר שעות לא חלה כל התקדמות בפתיחת הצוואר או בירידת העובר.

ביהמ"ש סבור היה שעצירה ממושכת בלידה, כפי שהייתה בענייננו, כשהיא מצטרפת להיעדר מידע באשר לגורם לעצירה זו, צריכה הייתה להדליק נורה אדומה אצל רופאי הנתבעת, ולכל הפחות להביא לקיום התייעצות בעניין מצבה הרפואי של האם, אף אם התייעצות כזו לא הייתה מובילה למסקנה כי נדרש ניתוח קיסרי.

מחומר הראיות שהונח בפני ביהמ"ש עלה כי רופאי הנתבעת לא נכחו כלל במחלקה. רישומי בית החולים אין בהם כדי ללמד על כי רופאי הנתבעת ביצעו מעקב רפואי אחר האם - לא באמצעות בדיקות בלתי אמצעיות ולא באמצעות קשר טלפוני רציף.

ביהמ"ש קבע שנתוני מהלך הלידה של האם צריכים היו להוביל את רופאי הנתבעת לבצע הערכה של מצבה הרפואי, עוד לפני השעה 18:30 בערב. ביהמ"ש קיבל את עמדת התובעים, ולפיה העדר ההערכה נוגד את החובות המוטלות על רופאי הנתבעת כרופאים.

ביהמ"ש הסכים עם התובעים הטוענים, כי התנהגות רופאי הנתבעת, אשר לא קיימו פיקוח צמוד אחר האם, לא העריכו נכונה את נתוניה ואת נתוני העובר וייתכן אף התעכבו בביצוע הניתוח הקיסרי, איננה רמת ההתנהגות הראויה הנדרשת מרופאים. מחדליהם עולים כדי רשלנות רפואית.

אין כל רישום המאשש את טענתו של הרופא התורן, כי ראה את התובעת בעת הגיעה למחלקת היולדות בבית החולים, ואין כל רישום המצביע על מעקב, ולו גם טלפוני, שנערך אחר היולדת במהלך היום.

בענייננו לא נתנו הרופאים כל הסבר מתקבל על הדעת להיעדר הרישום בדבר המעקב הרפואי אחר התובעת. זאת למרות שחלו האטות משמעותיות בהליך הלידה, האטות אשר הצריכו הערכה רפואית של מצבה וטפול עוקב מתאים.

בנסיבות המקרה שבפנינו, קבע ביהמ"ש שאין להסכים עם הנתבעת, שננקטה זהירות סבירה בטיפול באם יותר משרופאיה התרשלו.

כאמור לעיל, למרות נתוניה הבעיתיים של האם, כבר ממועד הגעתה לבית החולים, לא מצאו רופאי הנתבעת לנכון לבדוק אותה, לא כל שכן לבצע הערכה רפואית של מצבה.

אף שגרסת הנתבעת, לפיה העצירה בהליך הלידה לא הצריכה התערבות כירורגית, איננה בלתי מתקבלת על הדעת בנסיבות, אין ספק כי זוהי החלטה שצריך היה לקבלה לאחר התייעצות. ברם, כזו לא נערכה עד לשעה 18:30 בערב, קרי למעלה מ- 10 שעות לאחר הגיע האם למחלקת היולדות.

אשר על כן, בנסיבות העניין, קמה חזקת רשלנות, דהיינו כי רופאי הנתבעת התרשלו בטיפול באם, וכי רשלנותם זו היא שגרמה לפגיעותיה של התובעת. כאן עובר הנטל אל שכמי הנתבעת, להוכיח כי לא היא.

רמת ציון האפגר מהווה שיקלול של מספר גורמים הנבחנים אצל העובר בסמוך ללידתו. גורמים אלו הם: דופק העובר, נשימותיו, צבע, טונוס ותגובה. שקלול גורמים אלו מהווה את ציון האפגר.
סמוך ללידה, עמדה רמת האפגר של התובעת על 3. מחומר הראיות שהונח בפני בית המשפט ומחוות הדעת הרפואיות עולה, כי רמה זו יש בה כדי ללמד על מצוקה עוברית.
חיזוק לקיומה של מצוקה עוברית, ניתן ללמוד מנתונים אחרים המצוינים במסמך "תאור הלידה". כך, מצוין באותו המסמך, תחת הכותרת "מצב העובר במשך הלידה", כי העובר היה במצב של "Fetal Distress". ובהמשך, תחת הכותרת: "מצב היילוד לאחר הלידה",נרשם כי היילוד היה במצב של תשניק.

מהצטברות נתונים אלו עולה, כי הן לפני הלידה והן לאחריה, היו סימנים של מצוקה עוברית. בענייננו, סביר יותר להניח שכל אותם אירועים במהלך הלידה הם שגרמו לשיתוק המוחין שנתגלתה בתובעת. והכל - בשל העדרם של רופאים בחדר הלידה בשעות הקריטיות. אילו נכחו במקום באותן שעות, יכול שטפול נכון בזמן הנכון היה מביא לתוצאות שונות. בנסיבות אלו, על הנתבעת הנטל להוכיח היפוכם של דברים. הנתבעת לא הרימה נטל זה.

לפיכך, קיבל בית המשפט את התביעה בגין רשלנות רפואית. בבואו לדון בשאלת גובה הנזק שנגרם לתובעת, העמיד בית המשפט את שיעור נכותה הרפואית של התובעת על 35% לצמיתות בגין חולשה וליקוי של פלג הגוף ובגין בגין הפרעות קואורדינציה.

לאחר דיון במכלול הנזקים קבע בית המשפט את גובה נזקה הכולל של התובעת על סך למעלה מ – 1,200,000 ₪.

לגולשי הפורטל עומד ייעוץ ראשוני באמצעות עו"ד אבי לוטן המייצג מקרים קשים של רשלנות רפואית. פניה ישירה לעו"ד לוטן: 054-7930927. טל': 03-6916555, דוא"ל:lotanlaw@gmail.com