פורטל נפגעי רשלנות רפואית ונזקי הגוף

רשלנות רפואית במעקב הריון – אי מתן פרטים להרה בנוגע לאפשרות לביצוע בדיקה מורחבת

מאת: עו"ד אבי לוטן

רשלנות רפואית בהריון או מעקב רשלני במסגרת ההיריון עלולים להוביל ללידת ילד הסובל ממומים מולדים קשים או מחלות גנטיות חמורות אותם ניתן היה לגלות אילו מעקב ההיריון היה מבוצע כהלכה.
בתי המשפט הכירו בכך שבמסגרת מעקב הריון הצוות הרפואי צריך למסור להורים את מלוא המידע הרלוואנטי ובמקרים שבהם לא נמסר המידע רלוואנטי או נמנע מההורים מידע שכזה או אף במקרים בהם לא ניתנו להורים הסברים כראוי באופן המנע מהם לקבל החלטה מושכלת יש והדבר יעלה כדי רשלנות רפואית.

כך לדוגמא בת.א 2314/00 נדונה תביעת רשלנות רפואית אשר הוגשה כנגד קופת חולים כללית בגין רשלנות רפואית במעקב ההריון אשר כתוצאה מכך נולדה תינוקת עיוורת עם מום מולד בעיניה (מיקרופלטמיה).

התביעה התקבלה ונקבע כי קופת החולים הפרה את חובתה בכל הנוגע למידע אותו עליה לספק לשם גיבוש החלטה מושכלת בדבר ביצוע בדיקה מורחבת (מעבר לסקירה הבסיסית שבוצעה) - בדיקה שאינה כלולה בסל שירותי הבריאות.

אין מחלוקת כי המום ממנו סובלת הקטינה הינו מום מולד, אשר הנתבעים אינם אחראים לעצם היווצרותו. הטענה כלפי הנתבעים היא לעצם אי גילוי המום.

הנזקים אשר נתבעו ע"י התובעים היו, בין היתר, ההוצאות שנגרמו להורים עקב לידת התינוקת וגידולה, ההוצאות שידרשו לקטינה בכדי לאפשר לעצמה איכות חיים סבירה ונזקים של סבל וכאב, הנובעים מכך שתאלץ לחיות עם מגבלותיה.

ההריון נשוא התביעה, היה הריונה השני של האם. הריונה הראשון היה תקין ולא עלו עדויות למחלות תורשתיות ועל כן הריונה השני הוגדר כהריון בסיכון נמוך.

האם ביצעה רצף של בדיקות אולטרסאונד כפי שמקובל במסגרת מעקב הריון ובדיקותיה פוענחו כתקינות. גם בדיקות נוספות שבצעה האם כמו חלבון עוברי, בדיקת מי שפיר ועוד פוענחו כתקינות. רק לאחר הלידה, אובחנה התינוקת כמי שסובלת ממיקרופטלמיה דו צדדית, הגורמת לעיוורון מלא ונכות רפואית בשיעור של 100%.

להגנתם, הציגו הנתבעים מסמך הנחזה להיות חתום על ידי אמה של הקטינה, בו היא מאשרת, בין השאר, כי ברור לי שהבדיקות שבצעה אינן יכולות לחשוף את כל המומים והסיכונים האפשריים וכי תוצאות הבדיקות אינן מבטיחות חד משמעית כי ייוולד לה תינוק בריא.

כמו כן, היא מאשרת בחתימתה כי הובהר לה שקיימות בדיקות ממוקדות ומשוכללות מאלו אותן היא עברה, אך אינן כלולות בסל שירותי הבריאות וניתן לקבלן רק בתמורה לתשלום נוסף, באופן פרטי.

לטענת הנתבעים, האם בצעה בדיקת אולטרסאונד בסיסית ובשונה מבדיקה אולטרסאונד מורחבת, על פי הבדיקה שבצעה האם לא ניתן לגלות את קיומו של המום ממנו סובלת הקטינה.

לטענתם, אין בסיס לתביעה בגין רשלנות רפואית במעקב הריון, שכן הרופאים מלאו את חובתם בכך שהסבירו על האפשרות לביצוע בדיקה רחבה ומשוכללת יותר, אותה החליטה האם לא לבצע משיקוליה.

לטענת התובעים, האם הייתה סבורה כי הבדיקות שבוצעו בה הנן בדיקות מורחבות ואיש מהגורמים הרפואיים האמונים על מעקב ההריון לא הסביר לה כי בדיקות אולטרסאונד אלו היו מוגבלות לאיברים מסוימים בעובר ולא כללו איברים שניתן לגלות בהם מומים.

הצדדים צרפו לטענותיהם חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמם:
בחוות הדעת של המומחים הרפואיים לא הייתה מחלוקת בדבר קיומן של שתי בדיקות אולטראסאונד אותן מבצעים במהלך ההריון. האחת בסיסית – בודקת פרמטרים מוגדרים ומומים גדולים באיברים מסוימים, השנייה מורחבת – באמצעותה הסכימו המומחים כי יתכן והיה מתגלה המום ממנו סובלת הקטינה.

למעשה, השאלה בה צריך בית המשפט להכריע, נוגעת להפניית האם לביצוע בדיקת אולטרסאונד מורחבת. התובעים טוענים כי סברו שהבדיקה שבוצעה הנה בדיקה רחבה ואילו הנתבעים טוענים כי בהריון בסיכון נמוך מבצעים בדיקה בסיסית ומסבירים אודות האפשרות לבצע בדיקות נוספות – כפי שלטענתם עשו.
בית המשפט קבע כי סמוך ללידתה של הקטינה השיטה הנהוגה בארץ היתה, כי לבדיקה מורחבת הופנו נשים בהריון בסיכון או כאשר היתה קיימת אינדיקציה רפואית ספציפית או חשד לקיום מומים בעובר.
בית המשפט קבי כי האם הופנתה לביצוע בדיקה בסיסית וכי הפנייה זו שיקפה רמת זהירות סבירה ולא הייתה בגדר מעשה רשלני. עם זאת, מתעוררת השאלה בדבר היקף הגילוי ובדבר החובה ליידע את ההורים בדבר אפשרותם לבצע בדיקה מורחבת, על חשבונם, על מנת לאפשר להם לקבל החלטה מודעת, אם הם מעוניינים בכך או לא.

לעניין זה קיבל בית המשפט את גרסת האם, לפיה לא הבינה לאשורה את האבחנה בין הבדיקה הבסיסית והמורחבת, וכי אם הייתה מודעת להבדל בין הבדיקות, היתה בוחרת לבצע את הבדיקה המורחבת על חשבונה. בפועל, האם לא ביצעה בדיקה מורחבת והדבר מעיד על קיומו של כשל בשרשרת המידע אשר נמסרה לאם.

בית המשפט קבע כי החתמת מטופל על טופס הסכמה, אינו תנאי מספיק כשלעצמו לקיומה של הסכמה מדעת.
עוד נקבע בפסק הדין כי קופת החולים לא נתנה לרופאים ולצוות מרפאות "טיפת חלב" הנחיות ברורות ולא הנהיגה הסדרים שעל פיהם יידעו את אותן נשים בהריון על האפשרות לבצע בדיקה מורחבת באופן פרטי ועל ההבדל בין הבדיקות.
כן נקבע כי טופס ההסכמה עליה הוחתמה האם אינו ממלא אחר דרישת הגילוי וכי והיה על קופת חולים לדאוג לטופס הסבר מפורט ובהיר, תוך מתן הסבר מילולי על ידי צוות המרפאה. מתן הסבר נוסף ביום ביצוע הבדיקה הינו קריטי, שכן בין מועד הפניית האישה לביצוע בדיקה ועד למועד ביצוע הבדיקה בפועל עלול לעבור זמן מה, אשר במהלכו תתערער הבנתה וידיעתה של האישה באשר למהות הבדיקה אותה היא עומדת לעבור.
הדבר נכון שבעתיים לאור העובדה שלאורך שלבי ההריון קיים מגע עם גורמים נוספים מלבד הרופא המטפל ומכאן החשיבות במתן הנחיות ברורות ואכיפתן. כך גם לאור העובדה כי המדובר בבדיקה אשר תוצאותיה משליכות הן על הילוד והן על משפחתו.
אכן, ההסתברות של הולדת עובר עם מום היא קטנה יחסית, אך לגבי המקרה הפרטי והאם הספציפית, כאשר מתגלה מום בילוד, הפגיעה היא קשה, מלאה ומוחלטת ועל כן אין לשלול ממנה את הזכות לדעת על קיום בדיקה יותר משוכללת ולהחליט אם היא נוטלת על עצמה את הסיכון של הולדת ילד עם ליקויים או מומים ללא עריכת בדיקה יותר משוכללת על חשבונה, כשהדבר קיים ואפשרי, אף שאינו ניתן במסגרת השירות של קופת החולים.
מחובתה של קופת חולים לדאוג לנהלים, אשר יבטיחו זרימה תקינה של אינפורמציה בין הצוות הרפואי, המלווה את האישה ההרה במהלך הריונה, ובין האישה. לא די בקיומה של "פרקטיקה", לפיה מיידעים את האישה כי קיימת בדיקה מורחבת אותה ניתן לבצע בתשלום.
העדר הנחיות ברורות ונהלים מוגדרים באשר להיקף המידע שיש למסור למטופלת לעניין אפשרותה לבצע בדיקה מורחבת באופן פרטי ואי מתן הסבר הולם בטרם ביצוע הבדיקה הבסיסית הינם בגדר נוהל בלתי סביר. במחדל זה יש התרשלות מצד קופת החולים.
בהמשך, נדרש בית המשפט להכריע בשאלת הקשר הסיבתי – האם האם הייתה מבצעת בדיקה מורחבת לו ניתן לה המידע המלא והאם אותה בדיקה הייתה מראה את המומים בעובר.

באשר לעצן ביצוע הבדיקה, מאחר ועברה האם בדיקת מי שפיר, הכרוכה בסיכון מסוים לעובר, קובע בית המשפט כי סביר להניח שגם את הבדיקה המורחבת האם הייתה מבצעת.
באשר לגילוי המומים בבדיקה המורחבת, בית המשפט מסתמך על חוות הדעת של המומחים, לפיהן בבדיקה זו ההסתברות לגילוי המום גבוהה מההסתברות לאי גילויו.

בית המשפט קיבל את גרסתם של ההורים, לפיה מעקב הריון רשלני מנע מהם את מלוא המידע אודות מצב העובר ובכך מנעה מהם את הבחירה להפסיק את ההריון – בה היו בוחרים לו ידעו על המום.

לפי החלטת בית המשפט, קופת החולים הפרה את חובתה בכל הנוגע למידע אותו עליה לספק לשם גיבוש החלטה מושכלת בדבר ביצוע בדיקות נוספות שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות והפרת חובה זו גרמה לנזקים הנובעים מעצם לידתה של תינוקת עיוורת ועל כן התביעה לרשלנות רפואית בהריון התקבלה ונקבע כי על נזקים אלו יש לפצות את הקטינה ואת הוריה.

לגולשי הפורטל עומד ייעוץ ראשוני באמצעות עו"ד אבי לוטן המייצג מקרים קשים של רשלנות רפואית. פניה ישירה לעו"ד לוטן: 054-7930927. טל': 03-6916555, דוא"ל:lotanlaw@gmail.com